הראשונה אל הקורינתים 14:34
נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃
נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
35ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃
36או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃
9וכן גם הנשים תתיפינה בתלבשת נאה עם בשת פנים וצניעות לא במחלפות הראש לא בזהב לא בפנינים ולא במלבושים יקרים׃
10אלא כמו שהוא הגון לנשים אשר בחרו להן יראת אלהים במעשים טובים׃
11האשה תלמד דומם בכל הכנעה׃
12ואינני נתן רשות לאשה ללמד אף לא להתנשא על האיש אלא תדום׃
13כי אדם נוצר בראשונה ואחריו חוה׃
33כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃
24אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃
4ומישרות את הצעירות לאהב את בעליהן ולאהב את בניהן׃
5ולהיות צנועות וטהרות צופיות הליכות ביתן וטבות ונכנעות לבעליהן למען לא יחלל דבר האלהים׃
1¶ וכן אתן הנשים הכנענה לפני בעליכן למען גם אם יש אשר אינם שמעים לדבר יקנו באין אמר ודברים על ידי מעשי הנשים׃
2בראותם כי תצנענה לכת ביראה׃
22הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃
28ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃
10על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃
11אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃
12כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃
13שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃
18אתן הנשים הכנענה לבעליכן כראוי באדנינו׃
19אתם האנשים אהבו את נשיכם ואל תתמרמרו אליהן׃
4כי אם האדם הצפון פנימה ברוח ענוה והשקט אשר לא יכלה ויקר הוא בעיני אלהים׃
5כי כן התקשטו לפנים גם הנשים הקדשות המיחלות לאלהים בהכנען לפני בעליהן׃
6כשרה אשר שמעה בקול אברהם ותקרא לו אדון אשר אתן הייתן לה לבנות בעשותכן הטוב ולא תיראנה מפחד׃
7וכן אתם האנשים שבו עמהן בתבונה כי כלי רפה האשה ותנו לה כבוד כי גם להן יש חלק בנחלת מתנת החיים פן תכלאו מתפלותיכם׃
3אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃
4כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃
5וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃
6כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃
7והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃
8כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃
14על כן רצוני כי הצעירות תהיינה לאיש ללדת בנים ולהנהיג את בתיהן ולא לתת לאיב תאנה לחרף׃
11וככה הנשים תהיינה ישרות ולא מלשינות משלות ברוחן ונאמנות בכל׃
3האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃
4האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃
30וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃
39לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃
40הכל יעשה כהגן וכשורה׃
16בן אמונה או בת אמונה שיש להם אלמנות יעזרו אתן ולא תהיינה למשא על הקהל כדי שיוכל להספיק לאלה אשר הנה אלמנות באמת׃
15אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃
10והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃
11ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃
34יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃
35וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃
11ותשתדלו לשבת בנחת ותעשו איש מלאכתו בעמל ידיכם כאשר צוינו אתכם׃
11ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃
33ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃
14ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃
7ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃
2כי אשה בעלת בעל קשורה היא באישה כפי התורה בחייו ובמות הבעל פטורה היא מתורת בעלה׃