הראשונה אל הקורינתים 14:4
המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃
המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃
2כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃
3והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃
5וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃
6ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃
7הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃
8גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃
9כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃
10הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃
11לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃
12כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃
13על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃
14כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃
15ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃
16כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃
17הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃
18אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃
19אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃
20אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃
21הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃
22לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃
23והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃
24אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃
25ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃
26ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃
27כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃
28ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃
29והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃
30וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃
31כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃
32ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃
38ומי אשר לא ידע אל ידע׃
39לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃
40הכל יעשה כהגן וכשורה׃
12להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃
10ולאחר לפעל גבורות ולאחר נבואה ולאחר להבחין בין הרוחות ולאחר מיני לשנות ולאחר באור לשנות׃
11כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה׃
4למען אשר אגלה אתו כמשפט עלי לחות׃
20ואתם האהובים הבנו באמונתכם הנעלה על כל בקדשתה והתפללו ברוח הקדש׃
4וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃
11איש כי ידבר יהי כאמרי אל ואיש כי יעזר תהי עזרתו מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃
19ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃
1¶ אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃
16אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃
29כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃
19ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃
11על כן נחמו זה את זה ובנו איש את אחיו כאשר גם עשיתם׃
9כי קצת הוא שידענו וקצת הוא שנבאנו׃
30הלכלם מתנות רפאות הכלם מדברים בלשנות הכלם מפרשי לשנות׃
13ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח׃