הראשונה אל הקורינתים 6:8
אבל מונים אתם ועשקים אף את אחיכם׃
אבל מונים אתם ועשקים אף את אחיכם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5לבשתכם אמר אני את זאת הכי אין בכם חכם אחד שיוכל להוכיח בין איש לאחיו׃
6כי אח רב עם אחיו וזאת לפני לא מאמינים׃
7הן בכל ירידה היא לכם שתריבו זה עם זה למה לא תבחרו לסבל הונאה ולמה לא תבחרו להיות עשוקים׃
6ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם׃
1¶ היש בכם איש אשר בריבו עם רעהו יזיד להביא דבר דינו לפני הרשעים ולא לפני הקדשים׃
9הלא ידעתם כי הרשעים לא יירשו את מלכות האלהים אל תתעו את נפשותיכם לא הזנים לא עבדי אלילים לא המנאפים ולא הקדשים ולא השכבים את זכר׃
10לא הגנבים ולא בצעי בצע לא הסבאים ולא המגדפים ולא הגזלנים כל אלה לא יירשו את מלכות האלהים׃
12ואם ככה תחטאו לאחיכם ותכאיבו את רוחם החלוש למשיח אתם חטאים׃
4הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃
11אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃
9אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃
6ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃
7הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם׃
8הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃
9אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃
2ואתם עוד גבהי רוח תחת אשר היה לכם להתאבל למען יוסר מקרבכם עשה המעשה הזה׃
26ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃
27והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
2תנו לנו מקום בלבבכם לא חמסנו איש לא חבלנו איש לא עשקנו איש׃
57למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃
8היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה׃
9במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו׃
1¶ אחי גם כי יתפש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנפשך פן תבא לידי נסיון גם אתה׃
2שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃
25וכל עשה עול הוא ישא העול אשר עשה ואין שם משא פנים׃
19ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃
10ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃
2נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו׃
3או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה׃
6הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו׃
11לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃
16אל תתעו אחי אהובי׃
16עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃
6כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃
4הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃
12וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃
27אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃
12לא כקין אשר היה מן הרע והרג את אחיו ומדוע הרגו יען כי מעשיו היו רעים ומעשי אחיו מעשי צדק׃
14וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃
6לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העסה׃
6אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃
6לא תטה משפט אבינך בריבו׃
13כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את מחסורם׃
2אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון׃
10ואין דעתי בזאת על הזנים שבעולם הזה או על בצעי בצע וגזלנים ועבדי אלילים כי אז יהיה לכם לצאת מן העולם׃
11אך זאת כתבתי לכם לבלתי התערב עם איש אשר אח יקרא והוא זנה או בצע בצע או עבד אלילים או מגדף או סבא או גזלן עם האיש אשר כזה גם לא תאכלו׃
15וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃
31וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃
18ואם הרע לך בדבר או חיב הוא לך דבר חשבהו לי׃
8לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך׃