שמואל ב׳ 12:1

תנ ך עברי מודרני

¶ וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • מל״א 20:35-41 : 35 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו׃ 36 ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו׃ 37 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע׃ 38 וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו׃ 39 ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול׃ 40 ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת׃ 41 וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא׃
  • מל״ב 1:3 : 3 ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון׃
  • תה׳ 51:1-9 : 1 ¶ למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃ 2 הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃ 3 כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃ 4 לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃ 5 הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃ 6 הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃ 7 תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין׃ 8 תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃ 9 הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה׃ 10 לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי׃ 11 אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני׃ 12 השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני׃ 13 אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו׃ 14 הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך׃ 15 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׃ 16 כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׃ 17 זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃ 18 היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם׃ 19 אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים׃
  • יש׳ 5:1-7 : 1 ¶ אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃ 2 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ 3 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃ 4 מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ 5 ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ 6 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃ 7 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃
  • יש׳ 57:17-18 : 17 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃ 18 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃
  • מתי 21:33-45 : 33 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ 34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ 35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ 36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ 37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ 38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ 39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ 40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ 41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ 42 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ 43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ 44 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ 45 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
  • לוק 15:11-32 : 11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ 12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ 13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ 14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃ 15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ 16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃ 17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃ 18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ 19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ 20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ 21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ 22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃ 23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃ 24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ 25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ 26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ 27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ 28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ 29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ 30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ 31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃ 32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
  • שופ׳ 9:7-9 : 7 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃ 8 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃ 9 ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃ 10 ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃ 11 ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים׃ 12 ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו׃ 13 ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃ 14 ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו׃ 15 ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון׃
  • שמ״ב 7:1-5 : 1 ¶ ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃ 2 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃ 3 ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃ 4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃ 5 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃
  • שמ״ב 7:17 : 17 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃
  • שמ״ב 11:10-17 : 10 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃ 11 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃ 12 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃ 13 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃ 14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃ 15 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃ 16 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃ 17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃
  • שמ״ב 11:25 : 25 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃
  • שמ״ב 14:5-9 : 5 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃ 6 ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃ 7 והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃ 8 ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃ 9 ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃ 10 ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃ 11 ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃
  • שמ״ב 14:14 : 14 כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃
  • שמ״ב 24:11-13 : 11 ויקם דוד בבקר ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר׃ 12 הלוך ודברת אל דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשה לך׃ 13 ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר׃
  • מל״א 13:1 : 1 ¶ והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל בית אל וירבעם עמד על המזבח להקטיר׃
  • מל״א 18:1 : 1 ¶ ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה׃
  • לוק 16:19-31 : 19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ 20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ 21 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ 22 ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ 23 ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ 24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ 25 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ 26 ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ 27 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃ 28 כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ 29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ 30 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ 31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • שמ״ב 12:2-9
    8 פסוקים
    87%

    2לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד׃

    3ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת׃

    4ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו׃

    5ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת׃

    6ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל׃

    7ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול׃

    8ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה׃

    9מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון׃

  • דה״א 17:1-4
    4 פסוקים
    79%

    1¶ ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות׃

    2ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃

    3ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר׃

    4לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת׃

  • שמ״ב 7:1-5
    5 פסוקים
    78%

    1¶ ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃

    2ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃

    3ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃

    4ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃

    5לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃

  • שמ״ב 12:11-15
    5 פסוקים
    76%

    11כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃

    12כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש׃

    13ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך לא תמות׃

    14אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃

    15וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש׃

  • דה״א 17:15-16
    2 פסוקים
    76%

    15ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד׃

    16ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

  • שמ״ב 7:17-18
    2 פסוקים
    76%

    17ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃

    18ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

  • מל״א 1:21-24
    4 פסוקים
    75%

    21והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃

    22והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא׃

    23ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה׃

    24ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃

  • מל״א 1:32
    72%

    32ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך׃

  • מל״א 1:11-12
    2 פסוקים
    71%

    11ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע׃

    12ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה׃

  • דה״א 21:8-9
    2 פסוקים
    71%

    8ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד׃

    9וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר׃

  • שמ״ב 24:10-11
    2 פסוקים
    70%

    10ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד׃

    11ויקם דוד בבקר ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר׃

  • לוק 15:11
    70%

    11ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃

  • מל״א 1:28
    70%

    28ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃

  • שמ״ב 24:17
    69%

    17ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃

  • לוק 16:1
    69%

    1¶ ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃

  • שמ״א 25:12
    69%

    12ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה׃

  • שמ״ב 11:6
    69%

    6וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃

  • שמ״א 25:8
    69%

    8שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד׃

  • שמ״ב 12:25
    69%

    25וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור יהוה׃

  • שמ״א 25:2
    69%

    2ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל׃

  • שמ״א 21:1
    69%

    1¶ ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך׃

  • שמ״ב 1:15
    69%

    15ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃

  • שמ״א 25:5
    69%

    5וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום׃

  • שמ״א 25:21
    68%

    21ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה׃