מעשי השליחים 5:10
ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃
ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃
6ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃
7ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃
8ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃
9ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃
11ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃
37ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃
27בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃
31ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃
32ובאחרונה מתה גם האשה׃
39ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃
40ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃
41וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃
27ואחרי כלם מתה גם האשה׃
34ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא׃
35וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃
24סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃
25ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃
52וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃
53וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃
54והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃
55ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃
37ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא׃
5רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃
31והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃
32ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
31ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃
29וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
19וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו׃
9ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃
2ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃
18כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃
6אך המענגה מתה היא בחייה׃
25ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת׃
39ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃
2וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃
26ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור׃
27ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף׃
10ותלך ותגד לאנשים אשר היו עמו והם מתאבלים ובכים׃
16וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם׃
26ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃
15וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם׃
37ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃
32ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו׃
27דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃
21ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא׃
23ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃
30וינח את נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃
42ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃
22ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃