דניאל 3:26

תנ ך עברי מודרני

באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

בֵּאדַ֜יִן קְרֵ֣ב נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר לִתְרַע֮ אַתּ֣וּן נוּרָ֣א יָקִֽדְתָּא֒ עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר שַׁדְרַ֨ךְ מֵישַׁ֧ךְ וַעֲבֵד־נְג֛וֹ עַבְד֛וֹהִי דִּֽי־אֱלָהָ֥א עִלָּאָ֖ה פֻּ֣קוּ וֶאֱת֑וֹ בֵּאדַ֣יִן נָֽפְקִ֗ין שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֛ךְ וַעֲבֵ֥ד נְג֖וֹ מִן־גּ֥וֹא נוּרָֽא׃

תעתיק

bēʾdayin qerēb Nebûkadneṣṣar to-door-of ʾattûn nûrāʾ yāqīdtāʾ, ʿānēh wə-ʾāmar, "Šadrak Mêšak wa-ʿăbēd-negô, ʿabdôhî of-ʾĕlāhāʾ ʿillāʾāh, puqû we-ʾĕtô"; bēʾdayin nāfeqîn Šadrak Mêšak wa-ʿăbēd-negô from-midst-of nûrāʾ.

פרטי דקדוק

• *bēʾdayin*: preposition + adverb - in/at then
• *qerēb*: 3rd masculine singular peal perfect - approached
• *Nebûkadneṣṣar*: proper name
• *ʾattûn*: noun construct - furnace of
• *nûrāʾ*: determined noun - the fire
• *yāqīdtāʾ*: feminine singular passive participle, determined - burning
• *ʿānēh*: 3rd masculine singular peal perfect - he answered
• *wə-ʾāmar*: conjunction + 3rd masculine singular peal perfect - and said
• *ʿabdôhî*: masculine plural noun with pronominal suffix - servants of
• *ʾĕlāhāʾ*: noun - God
• *ʿillāʾāh*: adjective - most high
• *puqû*: 2nd masculine plural peal imperative - come out
• *we-ʾĕtô*: conjunction + 2nd masculine plural peal imperative - and come
• *nāfeqîn*: masculine plural participle - coming out

משמעויות מילים

• *qerēb*: approached/came near/drew near
• *ʾattûn*: furnace/oven/kiln
• *yāqīdtāʾ*: burning/flaming
• *ʿabdôhî*: servants/slaves/officials
• *ʿillāʾāh*: most high/highest/exalted
• *puqû*: come out/exit/depart

פסוקים מקושרים

• דנ׳ 3:17 : 17 הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב׃
• דנ׳ 4:2 : 2 אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא שפר קדמי להחויה׃
• יש׳ 52:12 : 12 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃
• דנ׳ 2:47 : 47 ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃
• מע״ש 16:17 : 17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃
• גל 1:10 : 10 ועתה המתרצה אנכי אל בני אדם אם אל האלהים או המבקש אנכי למצא חן בעיני בני אדם כי במצאי חן בעיני בני אדם לא אהיה עוד עבד המשיח׃
• התגל׳ 19:5 : 5 וקול יוצא מן הכסא ויאמר הללו את אלהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים׃
• מע״ש 16:37 : 37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃
• מע״ש 27:23 : 23 כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו׃
• דנ׳ 6:20 : 20 וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה פלח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא׃
• בר׳ 14:18 : 18 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃
• יהוש׳ 3:17 : 17 ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן׃
• יהוש׳ 4:10 : 10 והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו׃
• יהוש׳ 4:16-18 : 16 צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן׃ 17 ויצו יהושע את הכהנים לאמר עלו מן הירדן׃ 18 ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו׃
• עז׳ 5:11 : 11 וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה׃
• יש׳ 28:16 : 16 לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש׃