אל האפסים 4:31
כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה׃
כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6כי בגלל אלה בא חרון אלהים על בני חמרי׃
7אשר גם אתם הלכתם בהם מלפנים בחיותכם בתוכם׃
8אך עתה הסירו מכם כל אלה את הרגז את הכעס את הרשע את הגדוף ואת דברי נבלה מפיכם׃
9ואל תשקרו איש בעמיתו כי פשטתם את האדם הישן עם פעלותיו׃
32והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח׃
22אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית׃
23ותתחדשו ברוח שכלכם׃
24ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת׃
25על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש׃
26רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם׃
27גם לא תתנו מקום לשטן׃
1¶ ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃
29כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃
30ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה׃
12לכן אתם כבחירי האלהים הקדשים והחביבים לבשו המון רחמים ונדיבות ונמיכות רוח וענוה וארך אפים׃
13ותשאו איש את רעהו ותסלחו בהיות לכם ריב איש עם אחיו כאשר המשיח סלח לכם כן תסלחו גם אתם׃
14ועל כל אלה לבשו האהבה היא אגדת השלמות׃
15וישלט בלבבכם שלום האלהים אשר נקראתם לו בגוף אחד וזבחו תודה׃
2ולבלתי גדף אדם ולחדל מריב ולהכריע לכף זכות ולהתנהג בכל ענוה לפני כל אדם׃
3כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו׃
2בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃
3ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃
8וסוף דבר היו כלכם לב אחד בעלי חמלה אהבי האחים רחמנים ומתקבלים על הבריות׃
9אל תשלמו רעה תחת רעה או חרפה תחת חרפה כי אם תברכו מדעתכם כי לזאת נקראתם למען תירשו את הברכה׃
10כי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה׃
29וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃
8הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃
6אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃
7על כן אל יהי חלקכם עמהם׃
4ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃
14רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃
15והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃
8ולפני כל דבר אהבו איש את אחיו אהבה חזקה כי על רב פשעים תכסה האהבה׃
6דבריכם יהיו נעימים בכל עת וממלחים במלח למען תדעו להשיב דבר לכל אדם׃
19על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃
20כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃
21לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃
24הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך׃
14אשר אלה פיהם מלא ומררות׃
3אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃
4גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃
16לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃
15וראו פן ישלם איש לאיש רעה תחת רעה כי אם רדפו בכל עת את הטוב הן לאיש איש מכם הן לכל אדם׃
14עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃
23כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃
8ובדבר בריא ומום אין בו למען יבוש המתקומם ולא ימצא לדבר עליכם רע׃
19אתם האנשים אהבו את נשיכם ואל תתמרמרו אליהן׃
21וגם אתם אשר הייתם מלפנים מוזרים ואיבים בנטות לבבכם אחרי המעשים הרעים׃
18אם תוכלו ככל אשר תמצא ידכם היו בשלום עם כל אדם׃
13נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה׃