יחזקאל 23:2
בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו׃
בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
3ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן׃
4ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה׃
36ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן׃
37כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה׃
17ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃
16אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו׃
17ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃
2ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃
44הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃
45בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃
46ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃
11ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃
15כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃
43ואמר לבלה נאופים עת יזנה תזנותיה והיא׃
44ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה׃
45ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן׃
13וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן׃
21ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך׃
17בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃
2ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה׃
3כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃
22ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך׃
5כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃
23ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
10המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה׃
11ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה׃
17ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם׃
20ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃
56הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃
36ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃
4התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃
2בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה׃
35ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃
15ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
27ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃
24וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃
11ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
22עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃
1¶ ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׃
13ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים׃
17ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃