בראשית 1:8
ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃
ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃
2והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃
3ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃
4וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃
5ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃
6ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃
7ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃
9ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃
10ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃
11ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃
12ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃
13ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃
14ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃
15והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃
16ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃
17ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃
18ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃
19ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃
20ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃
21ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃
22ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃
23ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃
24ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃
1¶ ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃
2ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃
3ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃
4אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃
1¶ למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׃
2יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת׃
31וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
15וידבר אלהים אל נח לאמר׃
6ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃
26ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃
27ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃
6בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׃
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
19ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃
11כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃
28באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃
2זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃
8נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
10חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃
5ונסתר מהם באשר לא יאבו לדעת כי מקדם קמו השמים והארץ בדבר אלהים מן המים ועל ידי המים׃
8ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃
11בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃
12עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃