הושע 5:8
תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃
תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול׃
5הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר׃
9אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃
7ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃
15תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃
31ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית אל ובנתיה׃
5ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃
12וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃
13ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל׃
14ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל׃
1¶ תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃
18ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃
9מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃
30ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם׃
31ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃
32ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל המסלות׃
33וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע׃
7ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃
8ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃
9וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃
14ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים בחצצרות׃
36ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה׃
37והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב׃
38והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר׃
39ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃
40והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה׃
41ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה׃
15כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים׃
1¶ ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל׃
5לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו׃
27ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם׃
3תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃
5ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃
6דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃
1¶ אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו׃
15והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל׃
25ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב׃
9העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃
21והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם יריחו ובית חגלה ועמק קציץ׃
22ובית הערבה וצמרים ובית אל׃
20הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃
3וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃
20ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים׃
21עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃
19ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה׃
14תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃
3כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו׃
2לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃
3וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם׃
1¶ עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃