ישעיהו 66:7

תנ ך עברי מודרני

בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 54:1 : 1 ¶ רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה׃
  • גל 4:26 : 26 אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃
  • התגל׳ 12:1-5 : 1 ¶ ואות גדולה נראתה בשמים אשה אשר השמש לבושה והירח תחת רגליה ועל ראשה עטרת שנים עשר כוכבים׃ 2 והיא הרה ותזעק בחבליה ותקש בלדתה׃ 3 ותרא אות אחרת בשמים והנה תנין גדול אדם כאש ולו שבעה ראשים ועשר קרנים ועל ראשיו שבעה כתרים׃ 4 וזנבו סחב מן השמים שלישית הכוכבים וישליכם ארצה ויתיצב התנין לפני האשה החלה ללדת למען בלע את בנה בלדתה׃ 5 ותלד בן זכר העתיד לרעות כל הגוים בשבט ברזל וילקח בנה אל האלהים ואל כסאו׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יש׳ 66:8-10
    3 פסוקים
    86%

    8מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה׃

    9האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃

    10שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה׃

  • 21האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃

  • יש׳ 26:17-18
    2 פסוקים
    76%

    17כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה׃

    18הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל׃

  • 2והיא הרה ותזעק בחבליה ותקש בלדתה׃

  • מיכ׳ 4:9-10
    2 פסוקים
    74%

    9עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃

    10חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃

  • 13חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃

  • יר׳ 30:6-7
    2 פסוקים
    72%

    6שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃

    7הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃

  • 9אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה׃

  • 3לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל׃

  • 1¶ רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה׃

  • 57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃

  • 5ותלד בן זכר העתיד לרעות כל הגוים בשבט ברזל וילקח בנה אל האלהים ואל כסאו׃

  • 25בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃

  • 27כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃

  • 31כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃

  • 24שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃

  • 6רעדה אחזתם שם חיל כיולדה׃

  • 14החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃

  • 6קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו׃

  • 3שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל העמסים מני בטן הנשאים מני רחם׃

  • 23ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה׃

  • 3ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃

  • 14הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר׃

  • 3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

  • 2דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃

  • 3תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

  • 24וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃

  • 6ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

  • 27ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃

  • 18אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה׃

  • 16הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃

  • 22עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃

  • 17ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע׃

  • 8ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃

  • 43שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃

  • 14לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃

  • 5בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃

  • 13כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃

  • 17ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃

  • 24והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע׃

  • 10הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין׃

  • 3כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃

  • 17ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית׃