ירמיהו 31:19
כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃
כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃
20הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃
31כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃
10ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃
43יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃
41אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃
19תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃
21כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃
22ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃
19אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃
25נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃
6על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃
3וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׃
4הלוא מעתה קראתי לי אבי אלוף נערי אתה׃
20ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃
31וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבתיכם׃
36מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
4ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃
63למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה׃
19יען רך לבבך ותכנע מפני יהוה בשמעך אשר דברתי על המקום הזה ועל ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם יהוה׃
18כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃
12ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃
17בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃
26כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃
67טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃
8איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
3מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃
27יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה׃
6ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים׃
20זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃
22וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃
43וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃
21ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך׃
15הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה׃
6את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃
19לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם׃
7כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃
15אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃
5חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃
54למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
26ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד׃
1¶ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃
6גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃
14ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃
18צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי׃
13ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃
14כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃