ירמיהו 48:1
¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
¶ למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃
21ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃
22ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃
23ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃
24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃
25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃
26השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃
38על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃
39איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃
40כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃
41נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃
42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃
43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃
13ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃
14איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃
15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃
16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃
17נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃
18רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃
45בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃
46אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃
47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃
1¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃
2עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃
2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃
3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃
4נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃
5כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃
8ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃
9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃
7לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים׃
8שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃
9לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃
10זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃
31על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃
33ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃
34מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃
35והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃
36על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃
29אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃
30ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא׃
29שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃
9לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃
8כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃
12והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל׃
13זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃
14ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃
1¶ כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃
2ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃