ירמיהו 52:27

תנ ך עברי מודרני

ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיַּכֶּ֣ה אוֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃

תעתיק

And-yakkeh ʾôtām melek bāḇel and-yəmîtēm in-riḇlâ in-ʾereṣ ḥămāt, and-yigel yəhûdâ from-over ʾadmātô.

פרטי דקדוק

• *yakkeh*: hiphil imperfect 3rd masculine singular with waw consecutive - and he struck
• *ʾôtām*: direct object marker with 3rd masculine plural suffix - them
• *melek*: masculine singular construct - king of
• *bāḇel*: proper noun - Babylon
• *yəmîtēm*: hiphil imperfect 3rd masculine singular with 3rd masculine plural suffix - and he put them to death
• *riḇlâ*: proper noun - Riblah
• *ʾereṣ*: construct feminine singular - land of
• *ḥămāt*: proper noun - Hamath
• *yigel*: qal imperfect 3rd masculine singular with waw consecutive - and he exiled
• *yəhûdâ*: proper noun - Judah
• *ʿal*: preposition - over/from upon
• *ʾadmātô*: feminine singular with 3rd masculine singular suffix - its land/soil

משמעויות מילים

• *yakkeh*: struck/hit/attacked
• *yəmîtēm*: put them to death/killed them/executed them
• *yigel*: exiled/carried away/removed
• *ʾadmātô*: its land/its soil/its territory

פסוקים מקושרים

• יש׳ 27:10 : 10 כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃
• יש׳ 32:13-14 : 13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃ 14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃
• יש׳ 6:11-12 : 11 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃ 12 ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃
• יר׳ 25:9-9 : 9 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃ 10 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃ 11 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃
• יח׳ 8:11-18 : 11 ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה׃ 12 ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃ 13 ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים׃ 14 ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז׃ 15 ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃ 16 ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש׃ 17 ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם׃ 18 וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם׃
• יח׳ 33:28 : 28 ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃
• מיכ׳ 4:10 : 10 חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃
• יח׳ 11:1-9 : 1 ¶ ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם׃ 2 ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת׃ 3 האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר׃ 4 לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם׃ 5 ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה׃ 6 הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃ 7 לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃ 8 חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃ 9 והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים׃ 10 בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה׃ 11 היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם׃
• יר׳ 39:10 : 10 ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא׃
• יר׳ 52:9 : 9 ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃
• יש׳ 24:3 : 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃
• יר׳ 6:13-15 : 13 כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר׃ 14 וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃ 15 הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה׃
• יר׳ 20:4 : 4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃
• יר׳ 24:9-9 : 9 ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם׃ 10 ושלחתי בם את החרב את הרעב ואת הדבר עד תמם מעל האדמה אשר נתתי להם ולאבותיהם׃
• ויק׳ 26:33-35 : 33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃ 34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃ 35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃
• במ׳ 34:8-9 : 8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה׃ 9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון׃ 10 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה׃ 11 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה׃
• דב׳ 4:26 : 26 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃
• דב׳ 28:36 : 36 יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃
• דב׳ 28:64 : 64 והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃
• שמ״ב 8:9 : 9 וישמע תעי מלך חמת כי הכה דוד את כל חיל הדדעזר׃
• מל״ב 17:20 : 20 וימאס יהוה בכל זרע ישראל ויענם ויתנם ביד שסים עד אשר השליכם מפניו׃
• מל״ב 17:23 : 23 עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה׃
• מל״ב 23:27 : 27 ויאמר יהוה גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם׃
• מל״ב 25:20-21 : 20 ויקח אתם נבוזראדן רב טבחים וילך אתם על מלך בבל רבלתה׃ 21 ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃