איוב 1:7
ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃
ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה׃
2ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה׃
3ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃
4ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו׃
5אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך׃
6ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר׃
7ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו׃
8ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר׃
5ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים׃
6ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם׃
8ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃
9ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃
10הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃
11ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃
12ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃
13ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃
14ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם׃
10ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃
11ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃
1¶ ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃
1¶ ויען איוב את יהוה ויאמר׃
1¶ ויען יהוה את איוב ויאמר׃
6ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃
7אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃
3ויען איוב את יהוה ויאמר׃
2ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
9ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃
20ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃
20ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו׃
21ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃
22בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים׃
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
7ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
7והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ׃
1¶ ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל׃