איוב 16:2
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃
שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ ויען איוב ויאמר׃
3הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃
4גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃
5אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃
6אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃
7אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
2שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
2עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
34ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
21שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
2לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
2גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
2ויען איוב ויאמר׃
12ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃
11המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃
1¶ ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃
6על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃
7ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃
10ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃
1¶ ויען איוב את יהוה ויאמר׃
1¶ ויען איוב ויאמר׃
16על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃
20חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃
16ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר׃
3ויען איוב את יהוה ויאמר׃
18מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
1¶ ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃
1¶ ויען יהוה את איוב ויאמר׃
6והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
12הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃
2מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃
10פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃
20מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
1¶ ויען בלדד השחי ויאמר׃
13כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃
8אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃
1¶ הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃
19שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃
1¶ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃
4הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃
1¶ ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃