איוב 9:17
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃
19אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃
12שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃
13יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃
14יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
11דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃
3אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃
4בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃
5בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃
2עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
15השביעני במרורים הרוני לענה׃
16ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃
17ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃
16אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃
18כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃
19אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃
22תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
9אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃
17תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃
18ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃
9גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃
6דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃
7הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃
8ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃
9כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃
10יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
11ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃
18למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃
6על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃
19הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃
13ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃
10הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃
7אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
11גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃
9ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃
10ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃
14כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃
10הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃
11ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃
19והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃
8אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃
11כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃
35הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃
14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃
6והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
16ואל הרך לבי ושדי הבהילני׃
17כי לא נצמתי מפני חשך ומפני כסה אפל׃
20חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃