יוחנן 4:1
¶ ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃
¶ ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃
3ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
22ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃
23וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃
24כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃
25ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃
26ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃
18ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃
1¶ בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
24והמשלחים היו מן הפרושים׃
25וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא׃
26ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו׃
12ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃
14ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃
37אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃
8אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
9ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃
31ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים׃
28זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃
1¶ אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃
33ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃
4טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃
2ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃
1¶ ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
2ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
29וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃
30אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃
46ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃
13ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃
18ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃
18על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃
19והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
40וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
9ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃
13אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃
7וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
45ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃
11ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃
1¶ ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃
37ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע׃
38ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃
57והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
32והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃
1¶ ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃
9וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃
15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃
4ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃
5וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃