ויקרא 11:22
את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃
את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃
20כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃
21אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃
23וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃
24ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃
41וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃
42כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃
43אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃
2דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃
3כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃
4אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃
5ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃
6ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃
19וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃
20כל עוף טהור תאכלו׃
6וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃
7אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃
9את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃
10וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃
11כל צפור טהרה תאכלו׃
12וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃
13והראה ואת האיה והדיה למינה׃
46זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃
47להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃
22אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃
8מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃
9את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃
10וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃
11ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃
12כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃
13ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃
14ואת הדאה ואת האיה למינה׃
1¶ כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך׃
15שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃
3לא תאכל כל תועבה׃
4זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃
4יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃
42כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃
12ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃
46ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃
3כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃
14ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃
30והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃
31אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃
25ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃
10החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף׃
4והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃
26לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃
34אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃