ויקרא 19:7
ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃
ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
15ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃
16ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃
17והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃
18ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃
19והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃
20והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
21ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
22וידבר יהוה אל משה לאמר׃
6ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃
8ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
3לא תאכל כל תועבה׃
33ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃
34ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃
30ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
24וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃
25כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃
39וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃
40והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃
41וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃
6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
7ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
8נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
11הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים׃
12הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃
30וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃
11והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה׃
32והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו׃
9ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃
26הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃
10ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃
23וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃
17לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם׃
1¶ לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃
11ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃
6כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃
15וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃
26ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא׃
25ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
26וידבר יהוה אל משה לאמר׃
18לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃
6שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃
31ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃
20כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
10בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך׃
21לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃
4ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃