לוקס 1:13
ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
17והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
3וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
61ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
20הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃
21והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
23הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃
7ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃
25ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃