לוקס 1:29
והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
49]94-84[׃
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
18והלדת ישוע המשיח כה היתה מרים אמו ארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה לרוח הקדש׃
19ויוסף בעלה היה איש צדיק ולא אבה לתתה לבוז ויאמר בלבו לשלחה בסתר׃
20הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃
21והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃
22ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃
23הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃
24וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויקח אליו את אשתו׃
25ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
17ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃
18וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃
19ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃
33ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃
9והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃
10ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
13ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃
14כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃