מרקוס 1:12
ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃
ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן׃
2ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃
3ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃
4ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃
5וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש׃
6ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃
7ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך׃
13ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃
14ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃
1¶ וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃
2וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃
3ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃
8אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃
9ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃
10ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃
11ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
10ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד׃
11וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃
12ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃
16ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃
17והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
1¶ בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃
12ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃
13וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃
14וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃
22וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃
9ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃
2ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃
3קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
4ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃
20ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃
21ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃
38ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃
39ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃
28ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
29ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃
13ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃
26ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
35וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃
23ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃
2והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃
29כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃
3הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
16והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
18ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃
42ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃
5ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃
22ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃
17כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו׃