מרקוס 6:25
ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
17כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃
18יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
19ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃
20כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
21ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃
22ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃
23וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃
24ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃
3כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
4כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
5ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
6ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
7וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
8ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
9ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
10וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
11ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
26ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
27ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃
28וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃
29וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
9ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
28ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר׃
29ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה׃
33ויאמר שמטהו וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה׃
34ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא׃
16וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם׃
5ויאמר המלך מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר׃
15ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו׃
16כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃
15וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם׃
2וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃
24ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך׃
25ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת׃
19והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃
20הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃
27ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃
14וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃
20אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃
21ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃
18ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך׃
3ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה׃
4ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו׃
5ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא׃
1¶ בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃
12ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי׃
20ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך׃
11ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך׃
2ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃