מרקוס 7:17
ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃
ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
14ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
15אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
16כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
10ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃
11ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃
9וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃
10ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃
36אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃
10ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃
1¶ ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃
10ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃
11לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
12ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃
15ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃
16ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃
17העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃
33ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃
14ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃
21ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
34ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
28ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃
1¶ ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
2ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
13ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃
4ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃
5וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃
18ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃
1¶ ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃
1¶ ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃
24ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃
2וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃
16וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃
7וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃
34כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃
7מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃
7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
4ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃
27וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃
28ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו׃
45ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃
31וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
1¶ ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃
1¶ אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃
6אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃
41ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃
4ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃
2ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃