מתי 14:11
ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
17כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃
18יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
19ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃
20כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
21ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃
22ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃
23וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃
24ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃
25ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
26ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
27ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃
28וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃
29וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
1¶ בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃
2ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
3כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃
4כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃
5ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
6ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃
7וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃
8ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
9ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃
10וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃
12ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
9ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
19ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו׃
2ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃
3ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃
4ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃
2וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃
18ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃
12ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃
15ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃
34ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא׃
35וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃
14וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃
13אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃
19והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃
20הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃
57וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו׃
16וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם׃
7וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃
9ויפשיטהו וישאו את ראשו ואת כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר את עצביהם ואת העם׃
9ויכרתו את ראשו ויפשיטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם ואת העם׃
15וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם׃
20ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נפש הילד׃
27ואחר אמר אל תלמידו הנה זאת אמך ומן השעה ההיא אסף אתה התלמיד אל ביתו׃
15וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃
24ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך׃