מתי 16:2
ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃
ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃
4דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
54ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃
55ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃
56החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃
1¶ ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃
11ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃
12ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
35ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃
16ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃
17ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃
18ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃
7וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃
22ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃
23ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃
24כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃
31ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃
38ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃
39ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃
16ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃
4אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃
5ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
26ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃
27ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃
47ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃
48וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃
40ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃
2ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃
24והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃
24והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃
22ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃
11איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
12אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
3ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃
14וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃
1¶ ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃
30כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃
31ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃
19ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃
24ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃
35ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
29כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃
30ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃
32הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
19וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃
25ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃
34הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃
25והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃
2ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃
41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃