נחמיה 4:14

תנ ך עברי מודרני

וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • במ׳ 14:9 : 9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃
  • שמ״ב 10:12 : 12 חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו׃
  • יש׳ 41:10-14 : 10 אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי׃ 11 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך׃ 12 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך׃ 13 כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך׃ 14 אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל׃
  • מתי 10:28 : 28 ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃
  • עבר 13:6 : 6 על כן נבטח ונאמר יהוה לי בעזרי לא אירא מה יעשה לי אדם׃
  • דב׳ 1:29-30 : 29 ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃ 30 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃
  • דב׳ 10:17 : 17 כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד׃
  • נח׳ 1:5 : 5 ואמר אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃
  • איוב 37:22 : 22 מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃
  • תה׳ 20:7 : 7 אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר׃
  • תה׳ 27:1 : 1 ¶ לדוד יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד׃
  • תה׳ 46:11 : 11 יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׃
  • תה׳ 65:5 : 5 נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחקים׃
  • תה׳ 66:3 : 3 אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃
  • תה׳ 66:5 : 5 לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃
  • תה׳ 77:10-20 : 10 ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ 11 אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ 12 והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ 13 אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ 14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ 15 גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ 16 ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ 17 זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ 18 קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ 19 בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ 20 נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃
  • תה׳ 143:5 : 5 זכרתי ימים מקדם הגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח׃
  • דב׳ 20:3-4 : 3 ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם׃ 4 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם׃
  • יהוש׳ 1:9 : 9 הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃
  • דה״ב 20:15-17 : 15 ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים׃ 16 מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל׃ 17 לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם׃
  • דה״ב 32:7 : 7 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו כי עמנו רב מעמו׃
  • דב׳ 1:21 : 21 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃
  • עבר 12:20-21 : 20 כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃ 21 והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃
  • עבר 12:28-29 : 28 לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃ 29 כי אלהינו אש אכלה הוא׃
  • יש׳ 51:12-13 : 12 אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן׃ 13 ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק׃
  • יש׳ 63:11-13 : 11 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃ 12 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃ 13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃
  • יש׳ 64:1-3 : 1 ¶ לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃ 2 כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃ 3 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃
  • נח׳ 1:2-7 : 2 אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו׃ 3 יהוה ארך אפים וגדול כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו׃ 4 גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃ 5 הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃ 6 לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃ 7 טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • נח׳ 4:11-13
    3 פסוקים
    82%

    11ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה׃

    12ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו׃

    13ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם׃

  • נח׳ 4:15-20
    6 פסוקים
    79%

    15ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו׃

    16ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה׃

    17הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח׃

    18והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי׃

    19ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו׃

    20במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו׃

  • 14זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי׃

  • 4קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה׃

  • 29ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃

  • נח׳ 2:15-18
    4 פסוקים
    72%

    15ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב׃

    16והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד כן לא הגדתי׃

    17ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה׃

    18ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה׃

  • 4ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה ועשו כי אני אתכם נאם יהוה צבאות׃

  • נח׳ 4:7-9
    3 פסוקים
    71%

    7ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד׃

    8ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה׃

    9ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם׃

  • 20ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם׃

  • 22גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה׃

  • 2ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות׃

  • נח׳ 6:9-11
    3 פסוקים
    71%

    9כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי׃

    10ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך׃

    11ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי לא אבוא׃

  • דה״ב 20:12-13
    2 פסוקים
    70%

    12אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו׃

    13וכל יהודה עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם׃

  • 13חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה׃

  • 5ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית יהוה אשר בירושלם׃

  • 15כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו׃

  • 16ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת׃

  • 8ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו׃

  • 17ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם׃

  • 22כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל עזביו׃

  • 9ויאמר לא טוב הדבר אשר אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו׃

  • נח׳ 7:3-4
    2 פסוקים
    69%

    3ויאמר להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו׃

    4והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים׃

  • 22וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין׃

  • 15ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים׃

  • 3ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש׃

  • 9והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת׃

  • 14יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו עד לדבר הזה׃

  • 16וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי קבוצים שם על המלאכה׃

  • 4אדין כנמא אמרנא להם מן אנון שמהת גבריא די דנה בנינא בנין׃

  • 9אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה׃

  • 4ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם׃

  • 28ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃

  • 12חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו׃