במדבר 31:7
ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃
ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃
3וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃
4אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃
5וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא׃
6וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃
8ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׃
9וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃
10ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃
11ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃
16וידבר יהוה אל משה לאמר׃
17צרור את המדינים והכיתם אותם׃
17ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃
14ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃
15ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃
10וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף׃
11וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו׃
13ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב׃
5ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃
29ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש׃
27ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃
15וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃
16ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃
31ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃
9עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃
22ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת׃
23ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין׃
12ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה׃
19ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך׃
20ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃
22כי חללים רבים נפלו כי מהאלהים המלחמה וישבו תחתיהם עד הגלה׃
16ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד׃
21וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ׃
4ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃
5ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם׃
25וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב הביאו אל גדעון מעבר לירדן׃
16ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה׃
3והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃
4ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃
20כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה׃
7ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין׃
27וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃
24ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו בה והכות את מואב׃
1¶ ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים׃
3עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור׃