משלי 30:17
עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃
עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
11דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃
26משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃
22שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃
18כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃
19ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו׃
5לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃
6עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃
20בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃
24גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית׃
20מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃
18שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃
41מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃
11כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃
16ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן׃
25כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃
8שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃
17ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
16שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃
15שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃
56הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃
57ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃
20נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃
3גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃
4דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃
4כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
13ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃
14ואת הדאה ואת האיה למינה׃
6כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים׃
15ומכה אביו ואמו מות יומת׃
18יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃
5לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃
5אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃
12וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃
1¶ בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃
15שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃
16הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃
54האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃
1¶ ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃
7נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃
9נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃
13דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃
24חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃
9כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃
29בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃
17והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃
6כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃
2אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃
6חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃
44הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃
11חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃