משלי 30:4
מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃
מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃
36מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃
37מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃
16התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃
17אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃
12מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃
13מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃
14את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃
7החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃
8גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃
9ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃
10אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃
28היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃
29מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃
13מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃
33הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃
34התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃
18התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃
4את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃
4איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃
5מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃
16הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃
12עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
13לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
13כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו׃
7מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו׃
15עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃
16לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃
14הן אלה קצות דרכו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו מי יתבונן׃
3המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃
9מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃
9ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃
21הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃
29אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃
3מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃
6הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃
2מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃
24אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃
25מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃
23מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃
8נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
12והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
25לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃
8הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃
9מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃
24רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃
10חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃
20בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל׃
34כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃
8צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃