תהילים 102:6
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃
דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃
8כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃
9כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃
3כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
4הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃
5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃
14כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃
28קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃
29אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃
30עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
6ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃
7הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃
15ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃
16את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃
17והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃
13פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃
14כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃
15יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃
16ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃
17ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃
18ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃
4ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃
12נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃
22כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃
23כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃
11ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃
8על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃
11וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׃
4ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃
11גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃
12הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃
19הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃
14ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃
15שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃
3יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃
5אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
16פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
6פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה׃
9העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה׃
6והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃
10דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃
11דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃
6ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃
9חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃
1¶ למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃
8נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃
6נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃
16פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני׃
6הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃