תהילים 139:8
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃
10גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃
11ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃
12גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃
13כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃
14אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
15לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃
1¶ למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃
2אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃
3ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃
4כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃
5אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃
6פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃
7אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃
17ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃
18אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃
8גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃
2אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם׃
3אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד׃
13אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃
23ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃
24בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃
25מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃
6שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃
23חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃
24וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃
6לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃
4גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני׃
15אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃
3יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור׃
13מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃
24אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה׃
3אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא׃
6חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃
5חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות׃
16הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃
10כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃
12הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃
20אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃
16כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃
4איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃
9כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך׃
13כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃
11היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃
9שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
3בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃
11לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃
3ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃
4ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃
13כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה׃