תהילים 45:9
בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר׃
בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך׃
11ויתאו המלך יפיך כי הוא אדניך והשתחוי לו׃
12ובת צר במנחה פניך יחלו עשירי עם׃
13כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה׃
14לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך׃
15תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך׃
16תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ׃
8מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך׃
10עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם׃
11צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׃
7אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך׃
8יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה׃
9ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃
2יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם׃
3חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך׃
4והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך נוראות ימינך׃
7כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃
8ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃
9אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃
9לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׃
10נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׃
11תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף׃
8סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה׃
9תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך׃
29רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃
11ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך׃
12ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך׃
13ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃
15יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה׃
16ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד׃
1¶ מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׃
8אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך׃
9יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה׃
10ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃
41וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה׃
42וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן׃
5ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃
3לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃
4משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃
5ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך׃
12והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה׃
3והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף מלוכה בכף אלהיך׃
14לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה׃
4כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים׃
4שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך על צד תאמנה׃
2ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה׃
9כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃
23וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו׃
11ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך׃