תהילים 60:7
לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃
לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃
8לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃
9מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת אתרועע׃
8מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃
6אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃
2היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו׃
19לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃
20מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃
16לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃
12סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃
6כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה׃
5יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי׃
6חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי׃
19וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד׃
8ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו׃
24לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃
10יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃
25אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל׃
22כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃
1¶ בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם׃
4אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃
32האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי׃
2חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃
9כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃
4כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו׃
10אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃
12אשרי הגוי אשר יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו׃
5קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון׃
2עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃
21מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃
36ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃
6וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם׃
16ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה׃
13אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים׃
43תפלטני מריבי עם תשימני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדוני׃
5ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם׃
19יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃
33האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃
2ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃
14כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם׃
21ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃
8יהוה ידין עמים שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי׃
4ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל ואל יהודה׃
3הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃
9והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שמה׃
28צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו׃
7יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק׃
3ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׃
5ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי׃
13כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור׃