אל הרומים 4:19
ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃
ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃
17ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃
18באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃
20ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃
21וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃
22על כן גם נחשבה לו לצדקה׃
23ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃
24כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃
8באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃
9באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃
10כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃
11באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃
12על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃
10ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃
11ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃
12ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃
13ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃
14היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃
17ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃
1¶ ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃
2ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃
5ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃
17באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃
18אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃
19ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃
9ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃
10ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃
11ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃
12ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃
13כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃
1¶ ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃
2כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃
3כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
9כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃
10ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃
6והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
6כאשר האמין אברהם באלהים ותחשב לו לצדקה׃
19ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃
24ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃
5אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃
1¶ ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃
18כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃
21אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח׃
22הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃
15ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
30ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃
15ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃