שיר השירים 3:11
צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׃
צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
9אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׃
10עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם׃
8מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך׃
9בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר׃
10שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך׃
11ויתאו המלך יפיך כי הוא אדניך והשתחוי לו׃
13כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה׃
14לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך׃
15תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך׃
8ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃
9אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃
10מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃
1¶ שיר השירים אשר לשלמה׃
2ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׃
3לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃
4משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃
5שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃
3מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם׃
4כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי׃
5השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃
6מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל׃
7הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל׃
9תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך׃
12ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך׃
3ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה׃
5ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃
6מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׃
8אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים׃
9לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך׃
10מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים׃
1¶ אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃
4ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה׃
8אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים׃
9לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׃
10נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׃
11תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף׃
12עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׃
10ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃
2מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה׃
3ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו׃
5מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך׃
46וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃
1¶ הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד׃
12והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה׃
26ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם׃
16חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם׃
9ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃
2ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה׃
13והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה׃
11ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה׃