זכריה 14:6
והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃
והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׃
20הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃
9והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃
6לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום׃
10כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃
14המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃
15שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
18הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃
14קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור׃
15יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃
24והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃
19לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך׃
20לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך׃
2יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
31השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
4ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה׃
5ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך׃
1¶ קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח׃
2כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה׃
3והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך׃
16תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃
8כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה׃
10לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
12לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
26והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא׃
4היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃
5יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
6הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃
15אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃
6אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך׃
20השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
18ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃
23וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃
29ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃
2עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃
3ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃
1¶ כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף׃
5בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃
4קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׃
14יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃
1¶ הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃
9על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך׃
17והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃
4והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃
6יומם השמש לא יככה וירח בלילה׃
2העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃
5כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃