מלכים א׳ 12:31

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַיַּעַשׂ אֶת־בֵּית בָּמֹות וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצֹות הָעָם אֲשֶׁר לֹא־הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיַּ֖עַשׂ אֶת־בֵּ֣ית בָּמ֑וֹת וַיַּ֤עַשׂ כֹּֽהֲנִים֙ מִקְצ֣וֹת הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הָי֖וּ מִבְּנֵ֥י לֵוִֽי׃

תעתיק

wə-yaʿaś ʾet-bêt bāmôt wə-yaʿaś kōhănîm miqṣôt hā-ʿām ʾăšer lōʾ-hāyû mibbənê lēwî

פרטי דקדוק

• *wə-yaʿaś*: conjunction + Qal imperfect, 3rd person masculine singular - and he made/appointed
• *ʾet-bêt*: direct object marker + noun, masculine singular construct - house of
• *bāmôt*: noun, feminine plural - high places
• *kōhănîm*: noun, masculine plural - priests
• *miqṣôt*: preposition + noun, feminine plural construct - from ends/extremities of
• *hā-ʿām*: definite article + noun, masculine singular collective - the people
• *ʾăšer*: relative particle - who
• *lōʾ-hāyû*: negative particle + Qal perfect, 3rd person masculine plural - were not
• *mibbənê*: preposition + noun, masculine plural construct - from sons of
• *lēwî*: proper noun - Levi

משמעויות מילים

• *bāmôt*: high places/shrines/temples
• *miqṣôt*: from the ends/from all sorts/from the lowest ranks

פסוקים מקושרים

• מל״א 13:32-33 : 32 כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית־אֵל וְעַל כָּל־בָּתֵּי הַבָּמֹות אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרֹון׃ פ 33 אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
• מל״ב 17:32 : 32 וַיִּהְיוּ יְרֵאִים אֶת־יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצֹותָם כֹּהֲנֵי בָמֹות וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם בְּבֵית הַבָּמֹות׃
• דה״ב 13:9 : 9 הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת־כֹּהֲנֵי יְהוָה אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצֹות כָּל־הַבָּא לְמַלֵּא יָדֹו בְּפַר בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים׃ ס
• דה״ב 11:14-15 : 14 כִּי־עָזְבוּ הַלְוִיִּם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם וַאֲחֻזָּתָם וַיֵּלְכוּ לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִָם כִּי־הִזְנִיחָם יָרָבְעָם וּבָנָיו מִכַּהֵן לַיהוָה׃ 15 וַיַּעֲמֶד־לֹו כֹּהֲנִים לַבָּמֹות וְלַשְּׂעִירִים וְלָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה׃
• במ׳ 3:10 : 10 וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תִּפְקֹד וְשָׁמְרוּ אֶת־כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת׃ פ
• דב׳ 24:15 : 15 בְּיֹומֹו תִתֵּן שְׂכָרֹו וְלֹא־תָבֹוא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת־נַפְשֹׁו וְלֹא־יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל־יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא׃ ס
• מל״א 13:24 : 24 וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ וַתְּהִי נִבְלָתֹו מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמֹור עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה׃
• יח׳ 16:25 : 25 אֶל־כָּל־רֹאשׁ דֶּרֶךְ בָּנִית רָמָתֵךְ וַתְּתַעֲבִי אֶת־יָפְיֵךְ וַתְּפַשְּׂקִי אֶת־רַגְלַיִךְ לְכָל־עֹובֵר וַתַּרְבִּי אֶת־ [תַּזְנֻתֵךְ כ] (תַּזְנוּתָיִךְ׃ ק)
• יח׳ 44:6-8 : 6 וְאָמַרְתָּ אֶל־מֶרִי אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה רַב־לָכֶם מִכָּל־תֹּועֲבֹותֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ 7 בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי־נֵכָר עַרְלֵי־לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיֹות בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלְּלֹו אֶת־בֵּיתִי בְּהַקְרִיבְכֶם אֶת־לַחְמִי חֵלֶב וָדָם וַיָּפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי אֶל כָּל־תֹּועֲבֹותֵיכֶם׃ 8 וְלֹא שְׁמַרְתֶּם מִשְׁמֶרֶת קָדָשָׁי וַתְּשִׂימוּן לְשֹׁמְרֵי מִשְׁמַרְתִּי בְּמִקְדָּשִׁי לָכֶם׃
• הוש׳ 12:11 : 11 וְדִבַּרְתִּי עַל־הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזֹון הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׃