מלכים א׳ 19:6

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיַּבֵּ֕ט וְהִנֵּ֧ה מְרַאֲשֹׁתָ֛יו עֻגַ֥ת רְצָפִ֖ים וְצַפַּ֣חַת מָ֑יִם וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖שָׁב וַיִּשְׁכָּֽב׃

תעתיק

And wayyabbēṭ and look at mərăʾăšōtāyw ʿuḡat rəṣāpîm and ṣappaḥat māyim and wayyōʾḵal and wayyēšt and wayyāšāḇ and wayyiškāḇ.

פרטי דקדוק

• *wayyabbēṭ*: waw consecutive + Hiphil imperfect 3rd masculine singular - and he looked
• *mərăʾăšōtāyw*: noun feminine plural construct + 3rd masculine singular suffix - at his head
• *ʿuḡat*: noun feminine singular construct - cake of
• *rəṣāpîm*: noun masculine plural - hot stones/coals
• *ṣappaḥat*: noun feminine singular construct - jar/flask of
• *māyim*: noun masculine plural - water
• *wayyōʾḵal*: waw consecutive + Qal imperfect 3rd masculine singular - and he ate
• *wayyēšt*: waw consecutive + Qal imperfect 3rd masculine singular - and he drank
• *wayyāšāḇ*: waw consecutive + Qal imperfect 3rd masculine singular - and he returned/lay down again
• *wayyiškāḇ*: waw consecutive + Qal imperfect 3rd masculine singular - and he lay down

משמעויות מילים

• *mərăʾăšōtāyw*: at his head/by his head
• *ʿuḡat rəṣāpîm*: cake baked on hot stones/coal-baked cake
• *ṣappaḥat māyim*: jar of water/flask of water

פסוקים מקושרים

• מל״א 17:6 : 6 וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לֹו לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן־הַנַּחַל יִשְׁתֶּה׃
• מל״א 17:9-9 : 9 קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידֹון וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ׃ 10 וַיָּקָם ׀ וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה וַיָּבֹא אֶל־פֶּתַח הָעִיר וְהִנֵּה־שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר קְחִי־נָא לִי מְעַט־מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה׃ 11 וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר לִקְחִי־נָא לִי פַּת־לֶחֶם בְּיָדֵךְ׃ 12 וַתֹּאמֶר חַי־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אִם־יֶשׁ־לִי מָעֹוג כִּי אִם־מְלֹא כַף־קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט־שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ׃ 13 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל־תִּירְאִי בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ אַךְ עֲשִׂי־לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהֹוצֵאתְ לִי וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה׃ ס 14 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יֹום [תִּתֶּן־ כ] (תֵּת־יְהוָה ק) גֶּשֶׁם עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ 15 וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ וַתֹּאכַל [הוּא־וָהִיא כ] (הִיא־וָהוּא ק) וּבֵיתָהּ יָמִים׃
• תה׳ 37:3 : 3 בְּטַח בַּיהוָה וַעֲשֵׂה־טֹוב שְׁכָן־אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃
• יש׳ 33:16 : 16 הוּא מְרֹומִים יִשְׁכֹּן מְצָדֹות סְלָעִים מִשְׂגַּבֹּו לַחְמֹו נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים׃