30וְהָיָה כִּי־יַעֲשֶׂה יְהוָה לַאדֹנִי כְּכֹל אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֶת־הַטֹּובָה עָלֶיךָ וְצִוְּךָ לְנָגִיד עַל־יִשְׂרָאֵל׃
31וְלֹא תִהְיֶה זֹאת ׀ לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשֹׁול לֵב לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ־דָּם חִנָּם וּלְהֹושִׁיעַ אֲדֹנִי לֹו וְהֵיטִב יְהוָה לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת־אֲמָתֶךָ׃ ס
32וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַל בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחֵךְ הַיֹּום הַזֶּה לִקְרָאתִי׃
33וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיֹּום הַזֶּה מִבֹּוא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי׃
34וְאוּלָם חַי־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי ׀ לוּלֵי מִהַרְתְּ [וַתָּבֹאתִי כ] (וַתָּבֹאת ק) לִקְרָאתִי כִּי אִם־נֹותַר לְנָבָל עַד־אֹור הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר׃
35וַיִּקַּח דָּוִד מִיָּדָהּ אֵת אֲשֶׁר־הֵבִיאָה לֹו וְלָהּ אָמַר עֲלִי לְשָׁלֹום לְבֵיתֵךְ רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקֹולֵךְ וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ׃
36וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל ׀ אֶל־נָבָל וְהִנֵּה־לֹו מִשְׁתֶּה בְּבֵיתֹו כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ וְלֵב נָבָל טֹוב עָלָיו וְהוּא שִׁכֹּר עַד־מְאֹד וְלֹא־הִגִּידָה לֹּו דָּבָר קָטֹן וְגָדֹול עַד־אֹור הַבֹּקֶר׃
37וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד־לֹו אִשְׁתֹּו אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבֹּו בְּקִרְבֹּו וְהוּא הָיָה לְאָבֶן׃
38וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת־נָבָל וַיָּמֹת׃