דברי הימים ב׳ 11:15

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַיַּעֲמֶד־לֹו כֹּהֲנִים לַבָּמֹות וְלַשְּׂעִירִים וְלָעֲגָלִים אֲשֶׁר עָשָׂה׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיַּֽעֲמֶד־לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלָעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃

תעתיק

And wayya'ămēḏ-for himself kōhănîm for the bāmôt and for the śə'îrîm and for the 'ăḡālîm which 'āśāh

פרטי דקדוק

• *wayya'ămēḏ*: waw consecutive + hiphil imperfect, 3rd masculine singular - and he appointed
• *kōhănîm*: noun, masculine plural - priests
• *bāmôt*: noun, feminine plural - high places
• *śə'îrîm*: noun, masculine plural - goats, demons
• *'ăḡālîm*: noun, masculine plural - calves
• *ʾăsher*: relative pronoun - which, that
• *'āśāh*: qal perfect, 3rd masculine singular - he made

משמעויות מילים

• *śə'îrîm*: goats, goat-demons, satyrs
• *bāmôt*: high places, shrines, cultic platforms

פסוקים מקושרים

• מל״א 12:28 : 28 וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב־לָכֶם מֵעֲלֹות יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
• מל״א 12:31 : 31 וַיַּעַשׂ אֶת־בֵּית בָּמֹות וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצֹות הָעָם אֲשֶׁר לֹא־הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי׃
• מל״א 13:33 : 33 אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא־שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצֹות הָעָם כֹּהֲנֵי בָמֹות הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת־יָדֹו וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמֹות׃
• מל״א 14:9 : 9 וַתָּרַע לַעֲשֹׂות מִכֹּל אֲשֶׁר־הָיוּ לְפָנֶיךָ וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמַסֵּכֹות לְהַכְעִיסֵנִי וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ׃ ס
• תה׳ 106:19-20 : 19 יַעֲשׂוּ־עֵגֶל בְּחֹרֵב וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַסֵּכָה׃ 20 וַיָּמִירוּ אֶת־כְּבֹודָם בְּתַבְנִית ור אֹכֵל עֵשֶׂב׃
• הוש׳ 8:5-6 : 5 זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרֹון חָרָה אַפִּי בָּם עַד־מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן׃ 6 כִּי מִיִּשְׂרָאֵל וְהוּא חָרָשׁ עָשָׂהוּ וְלֹא אֱלֹהִים הוּא כִּי־שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרֹון׃
• הוש׳ 13:2 : 2 וְעַתָּה ׀ יֹוסִפוּ לַחֲטֹא וַיַּעְשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה מִכַּסְפָּם כִּתְבוּנָם עֲצַבִּים מַעֲשֵׂה חָרָשִׁים כֻּלֹּה לָהֶם הֵם אֹמְרִים זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן׃
• שמ׳ 32:4-8 : 4 וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתֹו בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 5 וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַיהוָה מָחָר׃ 6 וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתֹו וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק׃ פ 7 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֶךְ־רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 8 סָרוּ מַהֵר מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לֹו וַיִּזְבְּחוּ־לֹו וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃
• שמ׳ 32:31 : 31 וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב׃
• דב׳ 32:17 : 17 יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם׃