שמואל ב׳ 13:5

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַיֹּאמֶר לֹו יְהֹונָדָב שְׁכַב עַל־מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וּבָא אָבִיךָ לִרְאֹותֶךָ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו תָּבֹא נָא תָמָר אֲחֹותִי וְתַבְרֵנִי לֶחֶם וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת־הַבִּרְיָה לְמַעַן אֲשֶׁר אֶרְאֶה וְאָכַלְתִּי מִיָּדָהּ׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יְה֣וֹנָדָ֔ב שְׁכַ֥ב עַל־מִשְׁכָּבְךָ֖ וְהִתְחָ֑ל וּבָ֧א אָבִ֣יךָ לִרְאוֹתֶ֗ךָ וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֡יו תָּ֣בֹא נָא֩ תָמָ֨ר אֲחוֹתִ֜י וְתַבְרֵ֣נִי לֶ֗חֶם וְעָשְׂתָ֤ה לְעֵינַי֙ אֶת־הַבִּרְיָ֔ה לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר אֶרְאֶ֔ה וְאָכַלְתִּ֖י מִיָּדָֽהּ׃

תעתיק

And wayyōʾmer to-him Yəhônāḏāḇ: lie upon-miškāḇḵā and-hiṯḥāl; and-when-comes father-your to-see-you, and-wəʾāmartā to-him: let-come please Tāmār sister-my and-ṯaḇrēnî bread and-make to-eyes-my ʾeṯ-the-biryāh for-sake-of which I-will-see and-I-will-eat from-hand-her.

פרטי דקדוק

• *miškāḇḵā*: noun masculine singular + 2nd masculine singular suffix - your bed/couch
• *hiṯḥāl*: Hithpael imperative masculine singular of *ḥālâ* - make yourself sick/feign illness
• *wəʾāmartā*: waw-consecutive + Qal perfect 2nd masculine singular of *ʾāmar* - and you shall say
• *ṯaḇrēnî*: Hiphil imperfect 3rd feminine singular + 1st person singular suffix of *bārâ* - she will feed me/give me to eat
• *biryāh*: noun feminine singular - food/nourishment

משמעויות מילים

• *miškāḇḵā*: your bed/couch/place of lying down
• *hiṯḥāl*: make yourself sick/feign illness/pretend to be ill
• *ṯaḇrēnî*: feed me/give me to eat/nourish me
• *biryāh*: food/meal/nourishment/special dish

פסוקים מקושרים

• שמ״ב 16:21-17:4 : 21 וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל־אַבְשָׁלֹם בֹּוא אֶל־פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹור הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל־יִשְׂרָאֵל כִּי־נִבְאַשְׁתָּ אֶת־אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל־אֲשֶׁר אִתָּךְ׃ 22 וַיַּטּוּ לְאַבְשָׁלֹום הָאֹהֶל עַל־הַגָּג וַיָּבֹא אַבְשָׁלֹום אֶל־פִּלַגְשֵׁי אָבִיו לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל׃ 23 וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל־ (אִישׁ ק) בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל־עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם־לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם׃ ס 1 וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל־אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי־דָוִד הַלָּיְלָה׃ 2 וְאָבֹוא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתֹו וְנָס כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו וְהִכֵּיתִי אֶת־הַמֶּלֶךְ לְבַדֹּו׃ 3 וְאָשִׁיבָה כָל־הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל־הָעָם יִהְיֶה שָׁלֹום׃ 4 וַיִּישַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַבְשָׁלֹם וּבְעֵינֵי כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ ס
• תה׳ 50:18-19 : 18 אִם־רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמֹּו וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ׃ 19 פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשֹׁונְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה׃
• מש׳ 19:27 : 27 חַדַל־בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר לִשְׁגֹות מֵאִמְרֵי־דָעַת׃