דברים 3:6

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַנַּחֲרֵם אֹותָם כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון הַחֲרֵם כָּל־עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַנַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן הַחֲרֵם֙ כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃

תעתיק

And-we-utterly-destroyed wannaḥărēm them ʾôtām, as kaʾăšer we-did ʿāśînû to-Sîḥōn king-of melek Ḥešbôn; utterly-destroying haḥărēm all-kol-city ʿîr men mətim, the-women hannāšîm and-the-children wəhaṭṭāp.

פרטי דקדוק

• *wannaḥărēm*: waw consecutive + verb, hiphil imperfect, 1st person plural - and we utterly destroyed/devoted to destruction
• *ʾôtām*: direct object marker + 3rd person masculine plural suffix - them
• *kaʾăšer*: preposition + relative particle - according to what/as
• *ʿāśînû*: verb, qal perfect, 1st person plural - we did
• *Sîḥōn*: proper noun, personal name - Sihon
• *melek*: noun, masculine singular construct - king of
• *Ḥešbôn*: proper noun, geographic location - Heshbon
• *haḥărēm*: infinitive absolute, hiphil - utterly destroying/devoting to destruction
• *kol*: noun, masculine singular construct - all of
• *ʿîr*: noun, feminine singular - city
• *mətim*: noun, masculine plural - men
• *hannāšîm*: definite article + noun, feminine plural - the women
• *wəhaṭṭāp*: conjunction + definite article + noun, masculine singular collective - and the children

משמעויות מילים

• *wannaḥărēm*: utterly destroy/devote to destruction/ban
• *haḥărēm*: utterly destroy/devote to destruction/ban
• *mətim*: men/males/people
• *ṭāp*: children/little ones/families

פסוקים מקושרים

• דב׳ 2:34 : 34 וַנִּלְכֹּד אֶת־כָּל־עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת־כָּל־עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד׃
• תה׳ 135:10-12 : 10 הִכָּה גֹּויִם רַבִּים וְהָרַג מְלָכִים עֲצוּמִים׃ 11 לְסִיחֹון ׀ מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעֹוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכֹות כְּנָעַן׃ 12 וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמֹּו׃
• דב׳ 2:24 : 24 קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת־נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת־סִיחֹן מֶלֶךְ־חֶשְׁבֹּון הָאֱמֹרִי וְאֶת־אַרְצֹו הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בֹּו מִלְחָמָה׃
• תה׳ 136:19-21 : 19 לְסִיחֹון מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃ 20 וּלְעֹוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃ 21 וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃
• ויק׳ 27:28-29 : 28 אַךְ־כָּל־חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַיהוָה מִכָּל־אֲשֶׁר־לֹו מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתֹו לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל כָּל־חֵרֶם קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה׃ 29 כָּל־חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן־הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מֹות יוּמָת׃
• במ׳ 21:2 : 2 וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם־נָתֹן תִּתֵּן אֶת־הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת־עָרֵיהֶם׃
• דב׳ 3:2 : 2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל־תִּירָא אֹתֹו כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתֹו וְאֶת־כָּל־עַמֹּו וְאֶת־אַרְצֹו וְעָשִׂיתָ לֹּו כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יֹושֵׁב בְּחֶשְׁבֹּון׃
• דב׳ 20:16-18 : 16 רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל־נְשָׁמָה׃ 17 כִּי־הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ 18 לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשֹׂות כְּכֹל תֹּועֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ ס
• יהוש׳ 11:14 : 14 וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק אֶת־כָּל־הָאָדָם הִכּוּ לְפִי־חֶרֶב עַד־הִשְׁמִדָם אֹותָם לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל־נְשָׁמָה׃