שמות 32:6

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתֹו וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק׃ פ

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֽ͏ֶאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃

תעתיק

And wayyaškîmū mimmŏḥorāt and wayyaʿălû ʿōlōt and wayyaggîšū šəlāmîm, and wayyēšeb the hāʿām to leʾĕkōl and šātô, and wayyāqumū to ləṣaḥēq.

פרטי דקדוק

• *wayyaškîmū*: Hiphil imperfect 3rd masculine plural with waw consecutive - and they rose early
• *mimmŏḥorāt*: preposition + noun feminine singular - on the next day
• *wayyaʿălû*: Hiphil imperfect 3rd masculine plural with waw consecutive - and they offered up
• *ʿōlōt*: noun feminine plural - burnt offerings
• *wayyaggîšū*: Hiphil imperfect 3rd masculine plural with waw consecutive - and they brought near
• *šəlāmîm*: noun masculine plural - peace offerings
• *wayyēšeb*: Qal imperfect 3rd masculine singular with waw consecutive - and he sat
• *hāʿām*: definite noun, masculine singular - the people
• *leʾĕkōl*: preposition + Qal infinitive construct - to eat
• *šātô*: Qal infinitive absolute - drink
• *wayyāqumū*: Qal imperfect 3rd masculine plural with waw consecutive - and they rose
• *ləṣaḥēq*: preposition + Piel infinitive construct - to play/make sport

משמעויות מילים

• *ləṣaḥēq*: to play/to make sport/to amuse themselves/to mock/to engage in revelry (possibly with sexual connotation)

פסוקים מקושרים

• במ׳ 25:2 : 2 וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן׃
• שופ׳ 16:23-25 : 23 וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים נֶאֱסְפוּ לִזְבֹּחַ זֶבַח־גָּדֹול לְדָגֹון אֱלֹהֵיהֶם וּלְשִׂמְחָה וַיֹּאמְרוּ נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ אֵת שִׁמְשֹׁון אֹויְבֵינוּ׃ 24 וַיִּרְאוּ אֹתֹו הָעָם וַיְהַלְלוּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶם כִּי אָמְרוּ נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְיָדֵנוּ אֶת־אֹויְבֵנוּ וְאֵת מַחֲרִיב אַרְצֵנוּ וַאֲשֶׁר הִרְבָּה אֶת־חֲלָלֵינוּ׃ 25 וַיְהִי [כִּי כ] [טֹוב כ] (כְּטֹוב ק) לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשֹׁון וִישַׂחֶק־לָנוּ וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשֹׁון מִבֵּית [הָאֲסִירִים כ] (הָאֲסוּרִים ק) וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם וַיַּעֲמִידוּ אֹותֹו בֵּין הָעַמּוּדִים׃
• עמ׳ 2:8 : 8 וְעַל־בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ אֵצֶל כָּל־מִזְבֵּחַ וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם׃
• עמ׳ 8:10 : 10 וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל־שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל־כָּל־מָתְנַיִם שָׂק וְעַל־כָּל־רֹאשׁ קָרְחָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד וְאַחֲרִיתָהּ כְּיֹום מָר׃
• שמ׳ 24:4-5 : 4 וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל־דִּבְרֵי יְהוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃ 5 וַיִּשְׁלַח אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיהוָה פָּרִים׃
• שמ׳ 32:17-19 : 17 וַיִּשְׁמַע יְהֹושֻׁעַ אֶת־קֹול הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל־מֹשֶׁה קֹול מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה ׃ 18 וַיֹּאמֶר אֵין קֹול עֲנֹות גְּבוּרָה וְאֵין קֹול עֲנֹות חֲלוּשָׁה קֹול עַנֹּות אָנֹכִי שֹׁמֵעַ׃ 19 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל־הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת־הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר־אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ [מִיָּדֹו כ] (מִיָּדָיו ק) אֶת־הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר׃