בראשית 22:10

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת־יָדֹו וַיִּקַּח אֶת־הַמַּאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת־בְּנֹו׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃

תעתיק

wə-yišlaḥ ʾabrāhām ʾet-yādô wə-yiqqaḥ ʾet-the-maʾăkelet lišḥōṭ ʾet-bənô

פרטי דקדוק

• *wə-yišlaḥ*: conjunction + Qal imperfect, 3rd masculine singular - and he stretched out/sent forth
• *yādô*: feminine singular noun + 3rd masculine singular possessive suffix - his hand
• *wə-yiqqaḥ*: conjunction + Qal imperfect, 3rd masculine singular - and he took
• *maʾăkelet*: feminine singular noun with definite article - the knife
• *lišḥōṭ*: preposition + Qal infinitive construct - to slaughter
• *bənô*: masculine singular noun + 3rd masculine singular possessive suffix - his son

משמעויות מילים

• *yišlaḥ*: stretched out/sent forth/extended
• *maʾăkelet*: knife/slaughtering knife/sacrificial knife
• *lišḥōṭ*: to slaughter/to kill/to sacrifice

פסוקים מקושרים

• יש׳ 53:6-9 : 6 כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכֹּו פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בֹּו אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׃ 7 נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח־פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו׃ 8 מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת־דֹּורֹו מִי יְשֹׂוחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמֹו׃ 9 וַיִּתֵּן אֶת־רְשָׁעִים קִבְרֹו וְאֶת־עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא־חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו׃ 10 וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאֹו הֶחֱלִי אִם־תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשֹׁו יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדֹו יִצְלָח׃ 11 מֵעֲמַל נַפְשֹׁו יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתֹּו יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל׃ 12 לָכֵן אֲחַלֶּק־לֹו בָרַבִּים וְאֶת־עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשֹׁו וְאֶת־פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא־רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ׃ ס