בראשית 32:3

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא מַחֲנָיִם׃ פ

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מֽ͏ַחֲנָֽיִם׃ פ

תעתיק

wə-yōʾmer yaʿăqōb ka-ʾăšer rāʾām camp-of ʾĕlōhîm zeh wə-yiqrāʾ šēm-the-place the-that maḥănāyim.

פרטי דקדוק

• *wə-yōʾmer*: waw consecutive + Qal imperfect, 3rd masculine singular - and he said
• *ka-ʾăšer*: preposition + relative particle - when, as
• *rāʾām*: Qal perfect, 3rd masculine singular + 3rd masculine plural suffix - he saw them
• *zeh*: demonstrative adjective, masculine singular - this
• *wə-yiqrāʾ*: waw consecutive + Qal imperfect, 3rd masculine singular - and he called
• *šēm*: masculine singular construct - name of
• *maḥănāyim*: masculine dual noun - two camps/hosts

משמעויות מילים

• *yōʾmer*: to say, to declare, to utter
• *rāʾām*: to see, to perceive, to observe
• *ʾĕlōhîm*: God, gods, divine beings, judges
• *yiqrāʾ*: to call, to name, to proclaim, to recite
• *maḥănāyim*: two camps, two companies, dual hosts

פסוקים מקושרים

• בר׳ 25:30 : 30 וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמֹו אֱדֹום׃
• יהוש׳ 24:4 : 4 וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת־הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹותֹו וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם׃
• דב׳ 2:5 : 5 אַל־תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא־אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל כִּי־יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת־הַר שֵׂעִיר׃
• בר׳ 33:14 : 14 יַעֲבָר־נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדֹּו וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר־אָבֹא אֶל־אֲדֹנִי שֵׂעִירָה׃
• בר׳ 14:6 : 6 וְאֶת־הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל־הַמִּדְבָּר׃
• בר׳ 33:16 : 16 וַיָּשָׁב בַּיֹּום הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכֹּו שֵׂעִירָה׃
• בר׳ 36:6-9 : 6 וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת־נָשָׁיו וְאֶת־בָּנָיו וְאֶת־בְּנֹתָיו וְאֶת־כָּל־נַפְשֹׁות בֵּיתֹו וְאֶת־מִקְנֵהוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתֹּו וְאֵת כָּל־קִנְיָנֹו אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל־אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו׃ 7 כִּי־הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם׃ 8 וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדֹום׃ 9 וְאֵלֶּה תֹּלְדֹות עֵשָׂו אֲבִי אֱדֹום בְּהַר שֵׂעִיר׃
• בר׳ 27:41-42 : 41 וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת־יַעֲקֹב עַל־הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכֹו אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבֹּו יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת־יַעֲקֹב אָחִי׃ 42 וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת־דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ׃
• דב׳ 2:22 : 22 כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת־הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
• מל׳ 3:1 : 1 הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה־דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבֹוא אֶל־הֵיכָלֹו הָאָדֹון ׀ אֲשֶׁר־אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר־אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה־בָא אָמַר יְהוָה צְבָאֹות׃