בראשית 34:21
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת־יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת־בְּנֹתָם נִקַּח־לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת־בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם׃
הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת־יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת־בְּנֹתָם נִקַּח־לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת־בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6וַיֵּצֵא חֲמֹור אֲבִי־שְׁכֶם אֶל־יַעֲקֹב לְדַבֵּר אִתֹּו׃
7וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן־הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי־נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת־בַּת־יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה׃
8וַיְדַבֵּר חֲמֹור אִתָּם לֵאמֹר שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשֹׁו בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לֹו לְאִשָּׁה׃
9וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ־לָנוּ וְאֶת־בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם׃
10וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ׃
11וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל־אָבִיה וְאֶל־אַחֶיהָ אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֵיכֶם וַאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלַי אֶתֵּן׃
12הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ־לִי אֶת־הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה׃
13וַיַּעֲנוּ בְנֵי־יַעֲקֹב אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־חֲמֹור אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם׃
14וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַעֲשֹׂות הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת־אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר־לֹו עָרְלָה כִּי־חֶרְפָּה הִוא לָנוּ׃
15אַךְ־בְּזֹאת נֵאֹות לָכֶם אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כָּל־זָכָר׃
16וְנָתַנּוּ אֶת־בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח־לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד׃
17וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ לְהִמֹּול וְלָקַחְנוּ אֶת־בִּתֵּנוּ וְהָלָכְנוּ׃
18וַיִּיטְבוּ דִבְרֵיהֶם בְּעֵינֵי חֲמֹור וּבְעֵינֵי שְׁכֶם בֶּן־חֲמֹור׃
19וְלֹא־אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשֹׂות הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת־יַעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו׃
20וַיָּבֹא חֲמֹור וּשְׁכֶם בְּנֹו אֶל־שַׁעַר עִירָם וַיְדַבְּרוּ אֶל־אַנְשֵׁי עִירָם לֵאמֹר׃
22אַךְ־בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיֹות לְעַם אֶחָד בְּהִמֹּול לָנוּ כָּל־זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים׃
23מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל־בְּהֶמְתָּם הֲלֹוא לָנוּ הֵם אַךְ נֵאֹותָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ׃
24וַיִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲמֹור וְאֶל־שְׁכֶם בְּנֹו כָּל־יֹצְאֵי שַׁעַר עִירֹו וַיִּמֹּלוּ כָּל־זָכָר כָּל־יֹצְאֵי שַׁעַר עִירֹו׃
4וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל־חֲמֹור אָבִיו לֵאמֹר קַח־לִי אֶת־הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה׃
2וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמֹור הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ׃
22וְהָיָה כִּי־יָבֹאוּ אֲבֹותָם אֹו אֲחֵיהֶם [לָרֹוב כ] (לָרִיב ׀ ק) אֵלֵינוּ וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אֹותָם כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתֹּו בַּמִּלְחָמָה כִּי לֹא אַתֶּם נְתַתֶּם לָהֶם כָּעֵת תֶּאְשָׁמוּ׃ ס
26וְאֶת־חֲמֹור וְאֶת־שְׁכֶם בְּנֹו הָרְגוּ לְפִי־חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת־דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ׃
7מַה־נַּעֲשֶׂה לָהֶם לַנֹּותָרִים לְנָשִׁים וַאֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ בַיהוָה לְבִלְתִּי תֵּת־לָהֶם מִבְּנֹותֵינוּ לְנָשִׁים׃
6וַיִּקְחוּ אֶת־בְּנֹותֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶם׃ פ
30מַחֲזִיקִים עַל־אֲחֵיהֶם אַדִּירֵיהֶם וּבָאִים בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה לָלֶכֶת בְּתֹורַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִתְּנָה בְּיַד מֹשֶׁה עֶבֶד־הָאֱלֹהִים וְלִשְׁמֹור וְלַעֲשֹׂות אֶת־כָּל־מִצְוֹת יְהוָה אֲדֹנֵינוּ וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקָּיו׃