זכריה 6:8

Westminster Leningrad Codex (Hebrew Bible)

וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיֹּוצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפֹון הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפֹון׃ ס

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת־רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן׃ ס

תעתיק

And he yaz·ʿēq (called) to me, and yəḏabbēr (spoke) to me, lēmōr (saying): "rəʾēh (See), those hayyôṣəʾîm (going forth) to ʾereṣ ṣāp̱ôn (land of north) have hēnîḥû (caused to rest) my rûḥî (spirit) in ʾereṣ ṣāp̱ôn (land of north)."

פרטי דקדוק

• *yaz·ʿēq*: Qal imperfect 3rd person masculine singular with waw consecutive - called/cried out
• *yəḏabbēr*: Piel imperfect 3rd person masculine singular with waw consecutive - spoke
• *lēmōr*: Qal infinitive construct - saying
• *rəʾēh*: Qal imperative masculine singular - see/look
• *hayyôṣəʾîm*: Qal participle masculine plural with definite article - the ones going forth
• *ʾereṣ*: feminine singular construct - land of
• *ṣāp̱ôn*: masculine singular noun - north
• *hēnîḥû*: Hiphil perfect 3rd person common plural - caused to rest/satisfied
• *rûḥî*: feminine singular noun with 1st person singular suffix - my spirit

משמעויות מילים

• *yaz·ʿēq*: called/cried out/summoned
• *hayyôṣəʾîm*: those going forth/those going out/those who went
• *hēnîḥû*: caused to rest/satisfied/appeased/quieted
• *rûḥî*: my spirit/my anger/my breath/my wind

פסוקים מקושרים

• יח׳ 5:13 : 13 וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחֹותִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי בְּכַלֹּותִי חֲמָתִי בָּם׃
• זכ׳ 1:15 : 15 וְקֶצֶף גָּדֹול אֲנִי קֹצֵף עַל־הַגֹּויִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה׃
• יח׳ 16:42 : 42 וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עֹוד׃
• יח׳ 16:63 : 63 לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה־לָּךְ עֹוד פִּתְחֹון פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי־לָךְ לְכָל־אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס
• יח׳ 24:13 : 13 בְּטֻמְאָתֵךְ זִמָּה יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ לֹא תִטְהֲרִי־עֹוד עַד־הֲנִיחִי אֶת־חֲמָתִי בָּךְ׃
• שופ׳ 8:3 : 3 בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת־שָׂרֵי מִדְיָן אֶת־עֹרֵב וְאֶת־זְאֵב וּמַה־יָּכֹלְתִּי עֲשֹׂות כָּכֶם אָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו בְּדַבְּרֹו הַדָּבָר הַזֶּה׃
• שופ׳ 15:7 : 7 וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשֹׁון אִם־תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כִּי אִם־נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל׃
• קה׳ 10:4 : 4 אִם־רוּחַ הַמֹּושֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקֹומְךָ אַל־תַּנַּח כִּי מַרְפֵּא יַנִּיחַ חֲטָאִים גְּדֹולִים׃
• יש׳ 1:24 : 24 לָכֵן נְאֻם הָאָדֹון יְהוָה צְבָאֹות אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הֹוי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאֹויְבָי׃
• יש׳ 18:3-4 : 3 כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא־נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שֹׁופָר תִּשְׁמָעוּ׃ ס 4 כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי [אֶשְׁקֹוטָה כ] (אֶשְׁקֳטָה ק) וְאַבִּיטָה בִמְכֹונִי כְּחֹם צַח עֲלֵי־אֹור כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר׃
• יש׳ 42:13-15 : 13 יְהוָה כַּגִּבֹּור יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמֹות יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף־יַצְרִיחַ עַל־אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃ ס 14 הֶחֱשֵׁיתִי מֵעֹולָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיֹּולֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד׃ 15 אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעֹות וְכָל־עֶשְׂבָּם אֹובִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרֹות לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אֹובִישׁ׃
• יש׳ 48:14 : 14 הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשֲׁמָעוּ מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת־אֵלֶּה יְהוָה אֲהֵבֹו יַעֲשֶׂה חֶפְצֹו בְּבָבֶל וּזְרֹעֹו כַּשְׂדִּים׃
• יש׳ 51:22-23 : 22 כֹּה־אָמַר אֲדֹנַיִךְ יְהוָה וֵאלֹהַיִךְ יָרִיב עַמֹּו הִנֵּה לָקַחְתִּי מִיָּדֵךְ אֶת־כֹּוס הַתַּרְעֵלָה אֶת־קֻבַּעַת כֹּוס חֲמָתִי לֹא־תֹוסִיפִי לִשְׁתֹּותָהּ עֹוד׃ 23 וְשַׂמְתִּיהָ בְּיַד־מֹוגַיִךְ אֲשֶׁר־אָמְרוּ לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ וְכַחוּץ לַעֹבְרִים׃ ס
• יר׳ 51:48-49 : 48 וְרִנְּנוּ עַל־בָּבֶל שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכֹל אֲשֶׁר בָּהֶם כִּי מִצָּפֹון יָבֹוא־לָהּ הַשֹּׁודְדִים נְאֻם־יְהוָה׃ 49 גַּם־בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם־לְבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל־הָאָרֶץ׃