הראשונה אל הקורינתים 10:22
הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃
הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃
20אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃
21לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃
26ולא נרדף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו׃
23הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃
12כי אל נעז פנינו לכלל אתנו עם האנשים המשבחים נפשם או לערך אתנו לאלה אכן נבערו מדעת המדדים את נפשם בנפשם וערכים את נפשם לנפשם׃
13ואנחנו לא נתגדל לבלי מדה כי אם כפי מדת הגבול אשר חלק לנו האלהים לחק להגיע גם עדיכם׃
9ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃
11אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר׃
12ואם לאחרים יש רשות עליכם הלא ביותר לנו אבל לא השתמשנו ברשות הזאת כי אם סבלנו את הכל לבלתי שום מעצור לבשורת המשיח׃
10אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃
7התשפטו למראה פנים איש כי יבטח להיות למשיח ישוב וידין בלבו כי כאשר הוא למשיח כן למשיח גם אנחנו׃
8וגם כי אתהלל יותר מעט על דבר הרשות אשר נתן לנו האדון לבנותכם ולא לשחתכם לא אבוש׃
5או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃
19ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃
10ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃
1¶ אחלי תשאו מעט אולתי ואף אמנם תשאוני׃
2כי מקנא אני לכם קנאת אלהים כי ארשתי אתכם לאיש אחד להעמיד אתכם בתולה טהורה לפני המשיח׃
14על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃
15כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃
16כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃
16יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
29מי יחלש ואני לא אחלש מי יכשל ולא יבער לבי׃
8המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃
31לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃
32ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃
19התחשבו עוד כי מתנצלים אנחנו אליכם לא כי לפני האלהים נדבר במשיח וכל זאת חביבי למען תבנו׃
4האין רשות בידנו לאכל ולשתות׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃
6ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃
21הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃
6וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃
7ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃
19האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם׃
10יש לנו מזבח אשר אינם רשאים לאכל מעליו משרתי המשכן׃
24ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃
9לא בעבור שאין לנו הרשות לזאת כי אם לתת אתנו לכם למופת ללכת בעקבותינו׃
21לחרפתנו אנכי אמר זאת כאלו היינו רפים אבל בכל אשר ירהב איש להתהלל בסכלות אמר זאת ארהב גם אנכי׃
22האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃
12כי אין אנחנו משתבחין שנית אליכם אך נתנים לכם סבה להתפאר בנו לנגד המתפארים בפנים ולא בלב׃
13כי אם השתגענו לאלהים היתה זאת ואם השכלנו לכם היתה׃
1¶ ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃
14כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃
9ועתה מה הוא היש לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו כי גם היהודים גם היונים כלם הם תחת החטא׃
32וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃
15כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃
5אולם אחשב אשר אינני נפל במאומה מהשליחים הגדולים כל כך׃
6ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם׃
11כי ראו נא את אשר נעצבתם כרצון אלהים כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם לרגז גם ליראה גם לתשוקה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי נקיים אתם בדבר ההוא׃
30כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃